גלגוליה תכנון וביצוע בע"מ 511530586 נ' עיריית באקה אלגרביה

החלטה

הבקשה היא לדחיית התביעה על הסף.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני מחליטה לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה.

מעיון בכתב התביעה מתברר כי התביעה מוגשת בשל ארועים וחשבונות שמועדם בשנת 2006 ואף קודם לכך (ר' סעיף 22 לתביעה ואילך).

כבר ביום 27/4/06 הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה, וזאת בהמשך לתביעה קודמת שהגישה כבר ביום 21/11/05, גם היא בשל עבודות נשוא אותו מכרז שהוא גם בבסיס התובענה שבפני.

גם ביום 2/6/09 הגישה התובעת תביעה בקשר לעבודות ולתשלומים נשוא אותו מכרז.

בנסיבות האלה, ומשלא ביקשה התובעת, וגם לא קיבלה, היתר לפיצול סעדים, ממילא אין להתיר לה להגיש את התובענה הנוכחית, שעילתה אותו מכרז, העבודות שפורטו בו והתשלומים המגיעים לה בגינו.

התובעת טוענת, כי אין לקבל את טענות הנתבעת, משום שהתביעה הנוכחית באה במקום שלוש תביעות קודמות (4897/07, 4637/07, 4899/07),שהגישה כנגד הנתבעת ואשר ניתנה בהן החלטה הדוחה את טענות הנתבעת ומהווה השתק פלוגתא.

הדיון בשלוש תביעות אלה אוחד ובסופו של דבר הן נמחקו, מחוסר מעש, בפסק דין שנתנה כב' השופטת אניספלד ביום 7/6/12.

לטענת התובעת, במסגרת הדיונים בשלוש התביעות שאוחדו, טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעות בשל מעשה בית דין וכב' השופטת אניספלד קבעה שם, בהחלטה שנתנה ביום 23/3/10 ,כי אין מקום לסלק את התביעות על הסף והמקום להכריע במחלוקת בעניין זה יהיה בשלב פסק הדין ולאחר שמיעת ראיות.

התובעת טוענת, כי החלטתה של כב' השופטת אניספלד מהווה השתק פלוגתא, ומונעת מן הנתבעת להעלות כעת טענה לפיה יש לסלק את התביעה על סף. לטענת התובעת, החלטת כב' השופטת אניספלד, לפיה המועד להכריע בשאלה אם קם בין הצדדים מעשה בית דין שיש לדחות בגינו את התובענה, הוא רק לאחר שמיעת ראיות ויש לדחות לכן את הבקשה הנוכחית, שעניינה דחיית התביעה על הסף.

אינני מקבלת את טענת התובעת בעניין הזה.

החלטת כב' השופטת אניספלד, שניתנה בהליכים הקודמים, לא הכריעה בשאלה לגופה אלא קבעה, כי היא דוחה את ההכרעה בשאלת מעשה בית הדין והשתק העילה למועד מאוחר יותר, והכל כפי שעולה באופן מפורש מההחלטה (שם, בעמ' 5 שו' 7-19 לפרוטוקול).

מעבר לכך, אותה תובענה נמחקה מחוסר מעש. לפיכך, החלטות הביניים שניתנו בה, ואשר עניינן אופן ניהול ההליכים באותן תובענות, אינן מחייבות ולא ניתן לראות בהן קביעה מהותית שמחייבת מי מהצדדים, או את בית המשפט, בתובענה הנוכחית. התובענה שבפני היא תובענה חדשה, על כל המשתמע מכך, ואינה "המשך" של התובענות שנמחקו מחוסר מעש, כפי שניסתה התובעת לטעון בסעיפים 4,5, לתביעה כאן.

כעת, משהוגשה תביעה חדשה, יש לבחון מחדש את טענת הנתבעת, לפיה יש לדחות את התביעה מחמת העובדה שהתובעת לא קיבלה בתובענות הקודמות (משנת 2005,2006,2009, שהוכרעו לגופן),היתר לפיצול סעדים ואינה רשאית לכן להגיש את התביעה הנוכחית. זאת, משגם אותן תובענות הוגשו בגין אותו מכרז ואותם הסכמים, והתובעת לא כללה בהן את הסעדים שהיא מבקשת בתובענה שבפני.

כאמור לעיל, על פי מועדי הגשת אותן תובענות מחד, וטענות התובעת בתביעה הנוכחית מאידך, נראה כי לא הייתה כל מניעה לכלול באותן תביעות את הסעדים שמפרטת התובעת בתביעה שבפני. טענות התובעת בתגובה שהגישה, לפיהן מדובר בעילות שונות, חשבונות שונים, הזמנות שונות או עבודות שונות, נטענה באופן סתמי וללא כל פירוט. בנסיבות האלה , וכאשר על פי כתב התביעה ברור כי מדובר בעבודות שמקורן באותו הסכם משנת 2002, ובחשבונות שהוצאו כבר במועדים שקדמו לתובענות שנדונו בין הצדדים, אני מקבלת את טענת הנתבעת ודוחה את התביעה כבר בשלב הזה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בגין הגשת התביעה וזאת בסכום של 7000 ₪.

סכום זה נקבע חרף סכום התביעה ואך ורק בשל בשלב המוקדם שבו נדחית התביעה.

המזכירות תשלח לצדדים עותק החלטה זו.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ד, 15 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: